מה זה מה שאני שומעת?? לא מזהה את הצליל. רגע. אקשיב שוב. כן, יש מצב שאני נזכרת מה זה, פשוט כבר כמה שבועות שזה לא קרה לי, כן, אני בטוחה שזה זה – שקט. ש-ק-טטטטט. אני לבד. יש צלילים אבל…
חיים רזים
קודם כל, לפני שנדבר על מי רזה, מה רזה, ובעיקר למה רזה, אני רוצה לציין שכאן בתאילנד אני ממש לא נחשבת נמוכה. למעשה יש פה הרבה נמוכות ממני, כאילו, לא הייתי נסחפת ואומרת שאני נחשבת פה גבוהה, אבל בהחלט לא…
מי זאת אונה
בת כמה המרפסת הזו אני לא יודעת. אנחנו היושבות בה, בעשור השביעי לחיינו. כשהיינו צעירות, ואז פחות צעירות, ואז עוד פחות צעירות, היית אומרת לי, אחותי, כשנהיה בנות שישים נשב על המרפסת עם הויסקי והג’ויינטים שלנו ואחרינו המבול והבעלים והילדים…
כבר שבוע. רק שבוע
איזה יום היום? שישי? אז זה אומר שיצאנו את הארץ לפני שבוע! וואו כל כך הרבה? וואו כל כך מעט?? אני יושבת על מרפסת הבונגלו ששכרנו פה (1600 ₪ לחודש, אם תהיתם), מולי ג’ונגל טרופי. כותבת. האויר כבר לח אבל…
דמעות בחדר המדרגות
עכשיו כשהבית חצי ארוז, אני חוטפת את דפיקות הלב של החיים. הן פועמות ברגליים ובקצות האצבעות וברקות, בכל מקום חוץ מבלב שחדר אחד שלו שואל והשני עונה, ובעליות – ארגזים ארגזים. הבית חצי ארוז, החצי הסמוי מהעין. לא רואים את…