לקחנו את הגלולה האדומה

החיים בקופנגן

כל הזמן שבעולם

כל הזמן שבעולם

הצריך הזה כמה קל להישאב לשגרה של דברים שצריך לעשות… וואו, אנחנו מתוכנתים לזה. אוקיי, מה צריך לעשות? כמה אנחנו רגילים לשאלה הזאת. המחשבה שלנו בנויה סביב אגירת “צריך’ים”, ארגון שלהם ברשימות (בראש, או במקרים חמורים – באקסל…), בניית שגרה…

לא עושים כלום בקופנגן

לא עושים כלום בקופנגן

מה זה? אתם לא עושים שם כלום! אני חייבת להגיד, כל הכלום הזה, זה מלא עבודה. אני עסוקה בטירוף. לא צוחקת. קמים בבוקר, יקיצה טבעית. אם לא נקיץ ביקיצה טבעית, מה כל הקטע בכלל? חשוב להקפיד על זה. הראיס הולך…

בחזרה לקופנגן

בחזרה לקופנגן

חזרנו לקופנגן אחרי חודש של היעדרות מרצון. החיים שלנו מתנהלים תחת שיקולים אחרים לגמרי מאלו שהיינו רגילים אליהם במטריקס. למשל, עונות השנה. החיים בטבע מחוברים למזג האויר באופנים שהחיים המערביים לא ממש אפשרו לנו לחוות. עונות השנה קשורות גם (אך…

פרשת מקץ

פרשת מקץ

מדי ערב שבת אומרים בקידוש “זכר למקרא קודש”. וכשמקרא קודש אומר לי משהו פעמיים, אני מקשיבה שבעתיים. הפרשה הקודמת, פרשת וישב, מסתיימת באמירה כפולה. “ולא זכר שר המשקים את יוסף וישכחהו.” (בראשית מ’ פסוק כ”ג). לא רק לא זכר, אפילו…

קהילת בטלני החוף

קהילת בטלני החוף

קופנגנוש קהילתוש מלא זמן לא כתבתי. מה אכתוב? ים, שקיעות, אוכל טוב, אנשים מדהימים, יוגה, וואטסו, שייקים, קוקוסים, שיחות עומק ספונטניות, גיטרות, צחוק ילדים, מדורות, יקיצה טבעית, שנ”צ פה שנ”צ שם. לא נעים. אבל מפה לשם, נוצרה כאן קהילה. וקהילה…