דבר ראשון, הלשנה פרועה. גילוי נאות. אמת בפרסום.
הראיס, האיש שהביא לכם את הפוסטים האינפורמטיביים, האיש שפינק אתכם בפוסטים עם עוגות תקציב והכל, סרב להזמנתי לכתוב לכם את הפוסט הזה. על מה קרה בחזית הרילוקיישן שמחוץ למטריקס, בזמן שאני נהרגתי באוהלה של צ’יאנג מאי עם הנייטיב’ס.
אמרתי לו, ממי תכתוב פוסט על “בינתיים בפנסילבניה”. גם הרילוקיישן שמחוץ למטריקס רוצה יחס. לא רצה. ככה אמר, לא רוצה. תכתבי את.
אז אני אכתוב. ומי שכותב, מחליט מה יהיה כתוב, מסלף הכל כראות עיניו, מציג הכל לנוחותו ומאחז את עיני הקוראים. היוש! בואו נראה מה הוא עשה בזמן שאני נשכבתי על הגדר כלומר על מיטת שיזוף עם בירה ביד (ובלי סיגריה).
קודם כל, הוא טס טיסה ממש ארוכה. יעני נסיעת עבודה של שבוע היא בעצם 10 ימים כי זה יומיים לכל כיוון, איי קיד יו נוט. וזה אומר שהבנאדם בג’ט לג כבר שבועיים אנד קאונטינג. בקיצור אני חיה עם זומבי. באמצע הוא גם היה אמור לטוס לווגאס להתגרש ממני אבל הוא חמק מזה כמו שהוא תמיד חומק מזה, כי הוא פשוט לא עושה מה שאני אומרת לו. חבל. כל כך רציתי לקבל ממנו סלפי עם תחפושת של אלביס. (ספויילר, זה עוד יגיע. לא בפוסט הזה. סבלנות.)
אז שבוע בפנסילבניה ומה אני אגיד לכם, הוא הספיק הרבה. הוא ראה בתים, הוא ראה בתי ספר, הוא פתח חשבון בנק, יש לו סושיאל סקיוריטי נאמבר, הוא אכל פילי צ’יז סטייק, הוא מצא רואה חשבון, הוא אפילו עבד. במשרד. ממש. עם קולגות וזה. דבר אחד הוא לא עשה, הוא לא צילם שלכת. הבנאדם היה בנובמבר בחוף המזרחי בארה”ב ולא צילם שלכת. במקום זה הוא שלח לי סלפים מפחידים מכל מיני רקעים שלא רואים ממילא כי כל התמונה זה האף שלו. סע סע לווגאס ממי.
רבים שואלים אותנו, אז מה עם בתי ספר? אתם מתכוונים לשלוח את הנייטיב’ס לבתי ספר ציבוריים באמריקה? ובכן, אנחנו לא שוללים כלום, בודקים אופציות ונחליט רק כשנגיע לשם. כל נייטיב ומה שמתאים לו, נלך לראות מקומות, גם ציבוריים וגם אלטרנטיביים, ונחליט. בינתיים, הראיס הלך להתרשם משני מקומות אלטרנטיביים, שניתן לשלב בהומסקולינג חלקי, והתרשם מאד. בתי הספר הציבוריים באיזור שנגור בו הם מהטובים בארה”ב (יש “סקור” לכל דבר באמריקה) כך שלשמחתנו כנראה נתלבט בין אופציות טובות.
הוא ראה בתים, עם בייסמנט ובאק-יארד ואח בסלון וכל זה, בינתיים החלטנו שנגיע ונחליט יחד איפה לגור אז הוא שכר לנו איירביאנבי לחודש הראשון ואחר כך נראה. זו תהיה נחיתה רכה יותר, בתים מרוהטים קומפלט מאיירבנב אנחנו מכירים טוב מהשנתיים האחרונות. ממילא אין לנו אטצ’מנט לחפצים, אנחנו לא שולחים מכולה מישראל ואנחנו שונאים שופינג. אולי נישאר לטווח ארוך באיירבנב במקום להתברגן סופית. מצד שני, יש חנויות יד שניה מטורפות באיזור פילדלפיה. נראה.
מעניין שכשהולכים לראות בתים באמריקה הזותי, פתאום נהיים מה זה בורגנים. איזה דיבור! מילים מלוכלכות, מילים מלוכלכות בכל מקום! פור בד רום, עלק. מה פור בד רום, הנייטיב’ס ישנים כבר שנתיים בחדר שינה אחד, שלא לומר במיטה אחת, פתאום אנחנו מתלבטים אם חדר לכל ילד. נראה אותם. מדברים על כמה מקלחות ושירותים צריכים בבית (טוב, יש לנו שניים גם עכשיו. זה סיוט לחלוק איתם מקלחת). מתלכלכים על אח בסלון ועל הסקה מרכזית ועל בריכה בבאק יארד. פשוט פורנוגרפיה.
שורה תחתונה? כמו שאמרתי, נתחיל באיירבינבי ואז נראה.
בהמשך, אני אוציא ממנו פוסט אינפורמטיבי כמו שצריך, על איך פותחים חשבון בנק באמריקה, איך מתארגנים על סושיאל סקיוריטי נאמבר (מרגישה כמו סוכנת אף בי איי בסדרה אמריקאית כשאני אומרת את זה. שואו מי יור באדג’!), למה צריך רואה חשבון באמריקה, מה זה קרדיט היסטורי ואיך משיגים רשיון נהיגה אמריקאי. וכל זה. בינתיים, הצלתי אתכם מסלפים של אף מפואר אז תגידו תודה, תראו איך אני דואגת לכם.
אה, ומה הקטע? שבינתיים בתל אביב ההרצאה הראשונה שלנו התמלאה (כמו גם ההרצאה השניה שלנו בפרדס חנה), אז פתחנו הרצאה נוספת בתל אביב, יום חמישי, 22.12.2016, 20:00, במקום עם חניה.
אז אם פספסתם את רכישת הכרטיסים להרצאה בתל אביב ב-17.12.2016 ואתם רוצים לבוא לשמוע אותנו, כאן קונים כרטיסים במחירי ההרשמה המוקדמת לשבוע בלבד ואחר הכך המחיר עולה.
A house in the suburubs cliche
November in Pennsylvania
זהר, תכתבי לי ספר!
אולי באמריקה יהיה לי זמן?!
נהדרת שאת!
רק להגיד, הדירוג שהאמריקאים מדרגים את בתי הספר הוא לא בהכרח הדירוג שרלוונטי לכם.
כלומר, הדברים שהאמריקאים מחשיבים כ”טוב” זה (כנראה) לא הדברים ש*את* מחשיבה כ”טוב”.
כך שהייתי לגמרי מתעלמת מהדירוג הזה, ואולי אפילו מתרחקת מאלו עם הדירוג הגבוה
הו זה ברור. בהחלט. לכן נחליט רק לאחר שנראה יחד את האופציות, כולנו.
הדירוג רלבנטי לנושא אלימות למשל, שמאד מרתיע אותנו.