בתמונה: דודו הנסיך מתארח אצל ברי המלך, בדיוק ברגע בו הוא שר את השורה שעמדה נר לרגליי מתחילת הדרך. עדיף כשלון מפואר מחלומות במגירה. צילום: תמי נותב, אחות שבלב.
להיות במינוס זה חלק מהמטריקס. זה מאד כלכלי. לבנק, ולחברות האשראי, ולמדינה. זה עושה אותנו חייבים להם, כמה פשוט ככה גאוני. מבחינתם. אדם שחייב כסף הוא אדם שאין לו חירות. אין לו חופש. במו ידינו אנחנו מעניקים את החופש שלנו לאחרים, ומתנהלים בתוך השיטה כמו עכברים עיוורים. כבר נכתבו על זה בזיליוני מילים, חבל על זמן המסך שלי ושלכם.
לצאת מהמטריקס זה קודם כל לקחת את המושכות הכלכליות בחזרה לידיים שלנו, לצאת מהמינוס ולהתחיל לנצח. אצל כל אחד מאיתנו, הניצחון יכול להיות משהו אחר, אבל בחייאת אחים שלי, תפסיקו להפסיד ותתחילו לנצח! לחסוך – אם זו משמעות הניצחון עבורכם, להשקיע, לעשות שינוי, לעבוד פחות שעות, לעבוד יותר קרוב לבית, לעבוד *מ*הבית, לא משנה מה – בלי לעבור לצד שמנצח, אי אפשר לצאת מהמטריקס.
הראיס שלי הוא איש בוגר, שקול ואחראי. כשהיה צריך, הוא ידע להוציא אותנו ממינוס בעבר. זה כלל גליונות אקסל (כמובן), מעקב קפדני אחר ההוצאות, ישיבות צוות (הוא המבוגר האחראי ואני הנודניקית שבועטת בכל התהליך. כל אחד והתפקיד שלו, אתם יודעים.), טבלאות, ריבים, מתח, ולא מעט זמן. למעשה זה לקח כמעט שנה להתאושש ממינוס לא ענק בכלל, ולחזור למצב אפס. אני אפילו לא מדברת על לחסוך.
אז כשהחלטנו לפני שנה וקצת שאנחנו נוסעים להרפתקת חיינו, היה לי ברור שאנחנו צריכים עזרה בתחום הפיננסי. וזה היה קצת כמו להביא דולה למרחב הזוגי של הלידה, כולל הבעל שמתקומם “בשביל מה את צריכה דולה כשיש לך אותי?!”, אבל לי היה ברור שאין לנו זמן לבזבז, ואנחנו חייבים לנצל היטב את השנה הזאת כדי להיערך נכון ליציאה לדרך, וכל כך צדקתי שזה לא יתואר.
אז נעים מאד, אני רוצה להציג את הנשק הסודי של היוצאים מהמטריקס – תכירו את נגה צויגנברג. נגה היא יועצת פיננסית למשפחות ולעסקים, והרבה בזכותה אנחנו יוצאים לדרך משוחררים מהתחייבויות, עם הרבה יותר חסכונות ממה שהעזנו לתכנן. וכמעט בלי ריבים.
נפגשנו עם נגה לסדרת פגישות קצרה וממוקדת, אליה הגענו כמו כולם בארץ הזאת, שלישיה לא עליזה – הוא, אני והמינוס שלנו. או כמו שנגה קוראת לזה בנימוס “משק בית גרעוני”. משק בית גרעוני זה משק בית שמוציא כל חודש טיפה יותר ממה שהוא מכניס. נשמע לכם מוכר..?
נגה עזרה לנו לעשות סדר, להציב מטרות, להשתמש בכלים הנכונים, לנהל נכון את התקציב ובעיקר יצרה מרחב בטוח לדיאלוג חיובי בינינו בנושא הכסף. מילים גדולות, נכון..?
אז אפילו אנחנו לא האמנו, אבל תוך שלושה חודשים כיסינו את המינוס, הפסקנו להיות “גרעוניים” ועברנו למצב של חסכון. ואני מדברת על חסכון של, תחזיקו חזק, אלפי שקלים מדי חודש. אני חוזרת – אלפי שקלים מדי חודש. ובלי להרגיש לרגע שחסר לנו משהו, או שאנחנו מונעים חלילה משהו חשוב מילדינו או מעצמנו.
היום, שנה אחרי וכמעט על הארגזים, הראש שלנו כבר בתאילנד (התחנה הראשונה שלנו!) ואנחנו נוסעים בבטחון כלכלי. וזה, גבירותיי ורבותיי, חופש אמיתי.
מעוררים השראה אתם
תודה קיה יקירה!
ואו. לגמרי ואו. כל הכבוד לכם! ותודה על השיתוף!
תודה 🙂