מה זה? אתם לא עושים שם כלום!
אני חייבת להגיד, כל הכלום הזה, זה מלא עבודה. אני עסוקה בטירוף. לא צוחקת.
קמים בבוקר, יקיצה טבעית. אם לא נקיץ ביקיצה טבעית, מה כל הקטע בכלל? חשוב להקפיד על זה.
הראיס הולך ליוגה של שבע וחצי, אני ליוגה של תשע וחצי. עד שהיום מתחיל, השעה מינימום 11 וחצי. בקרוב נשנה את הרוטינה הזאת, כי זה כבר מוגזם, באמת.
אנחנו לומדים תאילנדית (הראיס, בכור הבית ואנוכי), פעמיים בשבוע. שתיים עד ארבע. זה נשמע כמו סוג של שנ”צ אבל זה לא.
אני לומדת וואטסו. זה לא בימים קבועים אבל זה קורה לפחות פעמיים בשבוע, ואם יש ים טוב כמו אתמול, אז שיעור יכול להיות גם שלוש שעות.
מדיטציה, משתדלים לפחות פעם בשבוע, עדיפות לפעמיים, והשעות של המדיטציה כרגע תקועות בצורה לא תומכת. שתים עשרה וחצי עד שתיים וחצי אחר הצהריים? רילי?? לא תומך. אבל משתדלים.
בתוך כל זה, יש את הלימודים של הילדים, יש עבודה, יש לתקתק שלוש ארוחות ביום, יש לשבת במרפסת לנגן ולשיר ולהיות עם חברים ומדי פעם לקפוץ לחברים ומדי פעם לצאת ומדי פעם לעשות משהו שהוא לא בלו”ז הבערך-קבוע שלנו, איזו סדנא פה, איזה פעילות שם. ומתי אני כותבת משהו שאינו פוסט או טקסט מקצועי..? ומתי אני רק בוהה? וזמן לבכות, יש לי?
אפרופו הלימודים של הילדים, לפני כשבוע הראיס אמר שהם כולם מסיימים את חוברות המתמטיקה וצריכים להכין עבודות מסכמות, ואני בפרץ של טמטום דידקטי אמרתי משו כמו, נו, אז אולי שיתחילו ללמוד הסטוריה למשל? ועפתי על עצמי, והפלגתי בדמיונות, והצעתי אפילו הצעה קונקרטית, הנה תשמעו, ככה אמרתי – אולי שהבכור למשל יכתוב עבודה קצרה על, למשל, מלחמת העולם הראשונה? ככה, מה הרקע לפרוץ מלחמת העולם הראשונה, מה קרה שם, מה היה המצב הפוליטי באירופה עם תום המלחמה..? מה, לא נשמע מעולה? ואז הסתכל עליי הבכור ברחמים ואמר, אמא, אני יכול להגיד לך עכשיו מה הרקע לפרוץ מלחמת העולם הראשונה ומה היה המצב הפוליטי באירופה עם תום המלחמה. ואמר. כולל ההוא שההתנקשות בחייו היתה יריית הפתיחה של המלחמה וכל זה.
אז זהו, היה לי רגע יפה וקצר וכעת עליי להתאושש לפני שאציע הצעות נוספות בתחום.
בתוך כל זה, אומר לי הראיס, את ממילא מבשלת, בואי נכין קצת יותר ונעשה קייטרינג קטן. בינתיים אנחנו רק חושבים על זה ומדי פעם, כשזוכרים, מצלחתים ומצלמים.
אז לפני כמה ימים, אמרתי לראיס, תביא כרעיים עוף, נגוון קצת, בא לי עוף בחומוס ודלעת. בשבוע שעבר היתה בסופר דלעת יפנית כתומה מהממת משו מאדר פאקר. אז הוא הביא כרעיים אבל לא היתה דלעת, ומהחומוס הוא שכח, וככה יצא שצריך לבשל את העוף בחומוס ודלעת אבל אין חומוס ודלעת. וחוצמזה שבחיים לא הכנתי כזה עוף, אצלנו עוף זה או חזה עוף בכל מיני צורות, או עוף בתנור, אבל בעיקר חזה עוף בכל מיני צורות, והאמת האמת, בעיקר בצורת שניצלונים, בוא נודה.
אבל אמרתי, מה, קראתי מלא מתכונים של לייזה פאנלים, לא נראה לי קריטי הסיפור הזה של העוף בסיר. ואם אין דלעת וחומוס, אז מה יש? אז היו לי בצלים והיה לי שום, במקרר היו פלפלים חרפרפים, אמרתי נזרום.
נתחיל בזה שעוף בסיר, צריך ל”סגור” קודם. ולסגור עוף, זה עסק שמשפריץ שמן ווא ווא ווי ווא. אני אתאר לכם איך אני עשיתי את זה, ובסוף אני אתן לכם הצעת ייעול, טוב? טוב.
אז אני שטפתי את העוף, עם העור, וייבשתי אותו ככה טוב טוב. ואז בואו נגיד שעשיתי אימון כושר במסווה של בישול, וזה הלך ככה: מחממת שמן במחבת, שמה כרע במחבת, בורחת בריצה לקצה המטבח. מחכה. מזנקת בקפיצת קומנדו – מכבה את האש. השמן בינתיים..? קופץ אחושילינג, כמו שציינתי. מחכה שהשמן יירגע, הופכת את הכרע, מציתה בחזרה את הגז, בורחת שוב לקצה המטבח. וככה, עד שכל הכרעיים סגורות משני הצדדים. אתם יכולים לעשות מתיחות גם.
והצעת הייעול? בפעם השנייה נתתי לראיס לעשות את החלק הזה של לסגור את העוף, וזה עבד לי יופי. ממליצה.
בינתיים, כל מה שעשיתי בנוסף לאימון הכושר זה לחתוך בצל גדול לקוביות, לפרוס חמש שיני שום לפרוסות עבות ולחתוך פלפלון אחד לכמה פיסות, ככה גס, או כמו שאומרים – רוסטיק. במבטא.
הכרעיים נחות בצד ובסיר, עם שמן, מתחילים עם הבצל ככה עד שהוא שקוף ומזיע, מוסיפים השום והפלפלון. מערבבים ומתחילים להגניב את עצמכם – חצי כפית זעפרן ככה לפי העין, כף שטוחה כורכום, כף שטוחה כמון, מלח, פלפל שחור, דבש ומים עד שנהיה לכם רוטב עם קצת גובה. תחשבו שבסוף אתם רוצים שהכרעיים יהיו מונחות ברוטב כמעט מכוסות.
מבשלים כמה דקות ואז מכניסים את העוף, מסדרים איכשהוא שייכנס, נותנים לזה לרתוח שוב ואז מנמיכים אש ומבשלים מכוסה בבעבוע עדין, לפחות שעה. זה יוצא רך, מהמם, עסיסי ועז טעמים.
בפעם הבאה, וכדי לוודא שזה יקרה בקרוב אני הקדמתי והשריתי כבר הבוקר את החומוס במים וסודה לשתייה, אני מתכננת להכין את העוף בחומוס ודלעת אשכרה עם חומוס ודלעת. זאת ועוד, ראיתי אצל הירקן הבורמזי זוקיני יפים לפני יומיים, אם עוד יהיו כאלו, נראה לי מה זה מתאים להוסיף אותם, ואני אנסה לעשות את זה באופן שלא יתקבלו זוקיני ודלעת קווץ’, אעדכן.
אתם רואים? זה לא נכון שאנחנו לא עושים פה כלום. אני אישית? עסוקה. הבכור שלי יודע מה היה הרקע לפרוץ מלחמת העולם הראשונה, המרכזי שלי מושיב את כל הילדים ליצירה וציור ומצייר מהמם שאין דברים, קטנת הבית שלי קוראת וכותבת אנגלית ברמה שלא להאמין שהיא בכיתה ג’, אז נראה לי שאנחנו נמשיך קצת ככה, לא לעשות כלום.
עדכון חם מהסיר: ובכן העוף יצא אלוהי. שמתי את פלחי הדלעת והזוקיני בערך חצי שעה לפני סיום הבישול, פשוט הנחתי אותם מעל כל תכולת הסיר ונתתי להם להתבשל באדי התבשיל. יצא של הביוקר!
הנה תראו שוב –
פשוט תענוג לקרוא את זה ומעורר השראה ואכן איפה פה המנוחה??? שאלת תאילנד- האם אתם מכירים גם בצד המערבי ( קרבי וכו) מקומות שיש שם משפחות שהשתקעו לזמן ממושך או בכלל ידע על החלק ההוא?? תודה
שמחים לעורר השראה, את הצד הזה אנחנו לא מכירים…
תודה בכול אופן 🙂
האם יש בעייתיות להכנס לתאילנד ללא כרטיס יציאה? הזמנתי לקיץ כרטיס כיוון אחד ובסוכנות הנסיעות הדגישו את הבעייתיות בכך. אנחנו מתכננים להגיע לתאילנד וממנה לצאת לקמבודיה וכו. האם צפויה בעיתיות בכניסה?
תודה
זהר, אני חושב שאת צריכה חופש דחוף. או לפחות חופשה קצרצרה.
יובי אני חושבת שאתה צודק. הולכת על זה!