הדבר העיקרי, ואפשר אפילו לומר היחידי, שמטריד אותי במהלך שאנחנו עושים הוא עניין ה(איך לא?)כסף. כמו לכולם יש לי אישו די רציני עם כסף ובעיקר עם החשש שיום אחד הוא פשוט ייגמר. ברור לחלוטין שהחשש הזה הוא בלתי סביר ומבוסס על פחדים קמאיים, אבל הוא שם וממנו עדיין לא הצלחתי להיפטר.
אלפי ועשרות אלפי מילים נשפכו ברשת על האופן שבו אפשר לתכנן פיננסית שנה כזו. רובם מאנשים שכבר טיילו והתנסו בהוצאות הכרוכות במסע כזה. בשלב כזה אין לי יומרה לייעץ לאף אחד איך באמת נערכים לכך לפני שכף רגלי דרכה במדינה מזרח אסיאתית. אני רק יכול להוסיף את הלירה וחצי שלי באיך אנחנו התכוננו מבחינה כספית לשנה הזו. האם תכננו טוב? האם נעמוד בזה? ימים יגידו.
תכנון העלויות –
כדי לדעת כמה עולה לחיות במזרח ראשית יש להחליט על היעדים, מכיוון שבכל אחד מהם עלויות המחיה הן שונות. הודו למשל הרבה יותר זולה מתאילנד. גם בתאילנד האיזורים התיירותיים (בעיקר איזור האיים) יותר יקרים מאיזורים מתוירים פחות.
מכיוון שאני מגיע מעולם העסקים נוח לי להשתמש במושגים מהעולם הזה. את התקציב חילקתי לשני סוגים: שוטף (הוצאות) ונכסים (השקעות). התקציב השוטף מורכב מכל העלויות הנדרשות לשמור עלינו בחיים ובתנאים סבירים: מגורים, אוכל, תנועה ממקום למקום וכן ביטוחים למיניהם. תיאורטית אם נרצה נוכל להתקיים רק על התקציב השוטף, רק במזרח. אבל אז מה הטעם ? למה עשינו את כל הסיפור ? לזה בדיוק הוגדר תקציב הנכסים או ההשקעות. לא מדובר כמובן בנכסי הון פיזי או בהשקעות מניבות. מדובר יותר בנכסים מנטליים שנועדו להעשיר את הנשמה שלנו ואת המשפחתיות שלנו. הם אלה שנועדו לייצר את החוויה שלשמה עשינו את כל הבלגן.
בשני סוגי התקציבים יש לנו שליטה עד רמה מסוימת. בתקציב ההוצאות השליטה היא נמוכה יותר, אך קיימת. למשל ניתן לבחור מקום לחנות בו שיהיה זול יותר (נאמר הודו), אבל לעולם הוא לא יהיה תקציב אפס. תמיד נצטרך צרכי קיום בסיסיים של בית ואוכל.
בתקציב ההשקעות לעומת זאת השליטה היא מלאה. לא חייבים להוציא ויזה או לרכוש כרטיסי טיסה. לא חייבים קורס צלילה. עם זאת, אנחנו לא מתכננים לנסוע את כל המרחק הזה כדי להתנזר. ממש לא. להפך. אבל זה לא אומר שנתפרע בלי חשבון ומבלי להיות בטוחים שאנחנו מסוגלים לגמור את השנה ברמה שאנחנו לא מרוששים. פשוט צריך לנהל את העניינים האלה.
אז אילו עלויות אנחנו מתכננים?
ההערכה הסבירה היא שעלויות המחיה ממוצעות במזרח מורכבות מ :
1900 ₪ מגורים – לוקחים דירה בשכירות חודשית או שבועית דבר שמוזיל עלויות משמעותית.
2500 ₪ אוכל
300 ₪ תחבורה מקומית (ללא טיסות)
200 ₪ שונות (כביסה, מספרה, בית מרקחת…)
והכי כיף…ביטוחים:
170 ₪ ביטוח לאומי
700 ₪ ביטוח נסיעות – דבר יקר אבל הכרחי.
230 ₪ ביטוח חיים
270 ₪ ביטוח דירה (זו עם המשכנתא)
230 ₪ ביטוח בריאות פרטי
סה”כ 6500 ₪
זו המחיה השוטפת המינימלית. ללא טיולים, ללא נסיעות, ויזות או תשלום לאתרי תיירות שונים. את הסכומים לקחתי ממגוון מקורות ושיטוטי רשת. למשל אתר NUMBEO שמשווה עלויות מחיה במקומות שונים בעולם.
אנחנו מתייחסים לסכומים האלה כמצטברים. כלומר התקציב הוא שנתי של 78,000 ₪. כאשר אם ביעד מסוים עלויות מאפשרות צמצום בהוצאות (למשל עלויות מגורים נמוכות או צמצום עלויות תחבורה) ניתן יהיה לתקצב יותר ביעדים יקרים יותר או לחילופין בעונת התיירות. גם המסלול הוא גמיש וישתנה בהתאם. לדוגמה, אם בקו טאו חרגנו מהתקציב השוטף ב 1000 ₪ נמצא יעד שבו נשהה כחודש שבו אפשר לחיות ב 1000 ₪ פחות.
תקציב ההשקעות הוא כבר סיפור אחר. אני מעריך סכום של 60,000 ₪ שאמור לשמש אותנו ל: טיסות, ויזות, קורס צלילה, טיולים, פארקים וכהנה וכהנה. אם ניקח בחשבון שכרטיסי הטיסה לארץ כבר שולמו זה בהחלט סכום מכובד שמאפשר לחוות את המקומות שנהיה בהם עד תום.
התקציב שלנו הוא נגזרת ישירה של מטרת המסע שלנו. לא שמנו לנו יעד להתרוצץ בכמה שיותר מדינות ולראות מה שיותר אתרים תיירותיים. ממש לא. המטרות שלנו הן – לנוח, להתגבש כמשפחה, לחוות דרך חיים אלטרנטיבית ולספוג, בעיקר – לספוג מן הלא מוכר והלא שגרתי. משהו שיישאר איתנו, כולנו, הלאה. בהינתן המטרות האלה אנחנו עומדים להיות די נייחים. לנדוד פה ושם באיזי. אנחנו לא נעשה טיול תרמילאים קלאסי. זה פחות מעניין אותנו. זה מאפשר לנו תקציב סביר ולא מלחיץ.
וכמובן כמובן – לשמור על באפרים. סכום נוסף בצד למקרה ש…
בהמשך – תכננו. סבבה. איך מוודאים שלא חורגים מהתקציב.
חם מהתנור
זה מה שעלה לנו החודש הראשון בהודו:
https://www.blogger.com/blogger.g?blogID=7031799071819063684#editor/target=post;postID=4360373363644253104;onPublishedMenu=posts;onClosedMenu=posts;postNum=2;src=postname
טעיתי, זו הכתובת
http://sacknseat.blogspot.in/2014/10/blog-post.html
גם אנחנו לוקחים בחשבון שהחודש הראשון הוא בעיקר להתאקלמות ויש לזה השלכות גם על עניין הכסף. אני מניח לפחות 10-20 אחוזים יותר בחודש הזה עד שנתאפס ונייצב את רמת ההוצאות שלנו.
אהבתי מאוד את ההפרדה והאבחנה בין הוצאות שוטפות להשקעות.
אני רוצה להציע שגם ההוצאות השוטפות יהפכו לסוג של השקעה;
בדינמיקה של חיי המשפחה, כשתשתפו לגבי קבלת ההחלטות שלכם
ולמה בוחרים במסלול/מלון/אוכל כזה… דוגמה אישית הכי טובה שיכולה להיות
במצב כזה, כשרוב התקציב הינו על הערכה מרכיב הבלת”מ מאוד חשוב
כדאי לקחת מרווח גדול יותר מבדרך כלל.
סקרנית לשמוע איך יהיה 🙂
♥ נסיעה נפלאה!!
בהחלט צריך ! אם כי במהלך הזמן גם את הבלת”מים הצלחנו ללמוד לצמצם.
הי!!
אומנם עוד לא קראתי את הכל אבל השאלה הראשונה היא איך מממנים טיול כזה?
מאיפה ה6500₪ לחודש שציינת כהערכה משוערת?
יש לכם הכנסה פסיבית בארץ או משהו כזה?
מקווה שזה בסדר לשאול ושתוכלו לענות כי זה בהחלט חלום שלי לנדוד ככה כל המשפחה…
תודה מראש על התשובה
סיגל
הי סיגל!!
את מוזמנת להמשיך ולחטט בבלוג כדי לקבל קצת מושג איך אנחנו מממנים את זה, אבל נחסוך לך וניתן תשובה ישר ולעניין 🙂 גם וגם וגם. אנחנו חסכנו במשך הרבה זמן לטיול כזה. לא יכולנו לעשות זאת בלי לחסוך את רוב הסכום. במקביל יש לנו הכנסה פסיבית מבית שאנחנו משכירים וכן מעסק אינטרנט שאנחנו מנהלים מרחוק.
מפה לשם אנחנו מצליחים לעמוד היטב בסכום שציינו. אבל הכי הכי חשוב בעינינו היא הבקרה על ההוצאות. הרבה יותר קל לא להוציא שקל מלהכניס שקל. אנחנו מאוד מדודים ומבוקרים ומשתדלים לא להוציא אגורה שלא באמת תורמת ליעדים של המסע שלנו.
מקווים שעזרנו ולו במעט לקרב אותך להגשים את החלום שלך.