איך שומרים על הזוגיות במסע משפחתי עם ילדים בעולם
Chiang Dao hot springs, Thailand. Photo credit: Aaron Brooks
“אבל מה עם הזוגיות???” זו שאלה ששואלים אותנו הרבה. בעיקר אותי. כי האישה כידוע אחראית על הזוגיות, גם כשמטיילים וגם כשלא מטיילים. כלומר, אתם יכולים לדמיין את השאלה הזאת מופנית אל הגברים שבחבורה..? לא ממש. לא בלי קריצות והרמות גבה רומזניות. טוב פסדר, הבנו.
ובאמת, זה לא פשוט ואף לא קל. מסע משפחתי ארוך טווח מזמן מצבי קצה בשפע, בהוֹרוּת ובילדוּת וגם ביחסים הזוגיים וכמובן שביחסים הפנימיים של כל אחד מאיתנו עם עצמו.
דוגמאות למצבי קצה? בבקשה:
עייפות, רעב, התמודדות עם מקומות לינה חדשים ברמה יומיומית או מדי כמה ימים – שוב אין מים חמים, אוי הניאגרה לא עובדת בשירותים, שיט נגמר הנייר טואלט, אוי לא ידענו שהגסטהאוס נועל את השער ב-23:00 ואנחנו עם שלושה ילדים עכשיו מול שער נעול, וכהנה וכהנה. וכמובן, בריאות – כשמישהו לא מרגיש טוב זה שם ברקס רציני על המסע ועל מצב הרוח, תכונות מעצבנות שוברות שיאים – שוב היא זורקת את עצמה..? שוב הוא מאתגר אותנו בהליכה משוגעת עם המוצ’ילות על הגב?? וכן הלאה וכן הלאה, כל יום, כל היום. ואתם יודעים מה? אפילו כיף, הרבה כיף, המון כיף, יכול להיות מאד מעייף, פיזית ונפשית.
עכשיו לכו תזכרו שגם בן הזוג שלכם צריך ל”שים ראש” לפעמים.
זה נשמע כמו בבית בדיוק, וזה נכון במידה רבה, רק על סטרואידים. באקסטרים. שחבל!!!
הנה כמה דברים שכל המסע שווה בשבילם:
תקשורת תקשורת תקשורת.
כדי לצאת למסע משפחתי ארוך טווח, סביר להניח שרמות התקשורת שהגעתן אליהן הן מאד גבוהות עוד לפני שהצבתם כף רגל בשדה התעופה.
תכננתם, נערכתם, נלחצתם, דאגתם, דיסקסתם, שיתפתם, הרגעתם, נלחצתם עוד קצת. אל תפסיקו עכשיו! פשוט תדברו. תפיקו לקחים. קחו סיטואציות קצה, יומיומיות להזכירכם במסע שכזה, ועשו מהן “קייס סטאדי” ללמוד ממנו, במקום רק לריב. לריב אפשר גם בבית, נשמות, אבל לריב ולהפיק לקחים זו כבר ליגה אחרת.
שכללו את שיתוף הפעולה שלכם
זה לא עובד לנו טוב כשאני מתכננת את המסלול..? אז הראיס יתכנן ואני אעשה משהו אחר.
הוא קם מוקדם ואני מאוחר? אז הוא יעשה שוק ואני אכין קפה וגם אקח אחריות על הכלים של ארוחת הבוקר (כלומר אשגיח שהנייטיב’ס מדיחים אותם!).
כשזוכרים שמשתפים פעולה בשביל לעשות את הכיף של החיים, זה הרבה יותר קל מחלוקת המטלות המשוגעת שהייתה בינינו בבית… קניות, כלים, כביסה, נקיונות, תשלום חשבונות, טיפול בגינה, טיפול בחיית המחמד, הסעות לבית הספר ובחזרה, חוגים, בישולים, והכי גרוע – עבודה! שתי משרות מלאות! נו, נכון שזה נראה יותר קל עכשיו?
פרגנו זה לזו זמן לבד
הכי קלישאה. אבל לפחות קצת, שווה לנסות. זה גם הכי קלישאה לנצל את הזמן לבד למסאז’ תאילנדי, נו אז מה!
כשמתאפשר, קחו חדר זוגי
מסע משפחתי הוא תמיד על באדג’ט.
כל משפחה מתנהלת עם התקציב שהחליטה עליו אבל עבור כל המשפחות המטיילות, סעיף הלינה הוא אחד הכבדים בהוצאות השוטפות, ולכן לא פעם ישנים בחדר משפחתי עם הילדים כדי לחסוך עלויות.
אבל מדי פעם, חשוב גם לקחת חדר נפרד ולהיות קצת זוג.
אנחנו משתדלים להקפיד על זה בתחנות “נסטינג”, אז גם ניתן לנהל משא ומתן על מחיר הלינה, כי כשנשארים חודש באותו מקום בהכרח משלמים הרבה פחות פר יום ואפשר לנצל את זה למטרה של חדרים נפרדים.
במהלך המסע, אם אנחנו עוברים כל כמה ימים ממקום למקום, אנחנו מרגישים יותר בטוחים להיות עם הילדים באותו חדר כי בכל כמה ימים אנחנו במקום חדש, אבל אחת לכמה תחנות אנחנו משתדלים להקפיד להפריד כוחות ולדאוג לעצמנו לחדר נפרד.
תכנונים לחוד? להיפך! תכננו יחד.
מסע משפחתי ארוך טווח בדרך כלל משלב פאזות של הרבה מעברים וטיולים ופאזות של “נסטינג”, התמקמות במקום אחד לכמה שבועות או אפילו לכמה חודשים.
זה נשמע פסטורלי, וואו, נטייל קצת, נראה עולם, כשנתעייף נתיישב קצת במקום כיפי ונתפנן, למה צריך בכלל לתכנן… מה יכול להיות רע… אז – לא רע, אבל דבר לכאורה פעוט כמו קצב התנועה בהחלט יכול להוות סלע מחלוקת שאם לא טוחנים אותו לאבקה הוא יכול ליפול לכם על הראש משו טוב טוב. כי לכל אחד מאיתנו יש קצב אחר, צרכים אחרים. צריך להסתנכרן על זה.
במסע כזה, יש נתונים אובייקטיביים שמשפיעים על קצב התנועה ועל היעדים שלנו. הגאוגרפיה לא תלויה בנו, אורכי הויזות למדינות השונות אינם תלויים בנו, אז אנחנו משתדלים לוודא שלפחות הבדלי הקצב והצרכים השונים שלנו יקבלו ביטוי בינינו ויידונו עד שייצא עשן.
עושים סדנת טנטרה.
טוב אתם לא חייבים לעשות סדנת טנטרה, זו יכולה להיות כל פעילות אחרת שאהובה עליכם או שאתם רוצים להיחשף אליה. וואלה נשמות, כבר יצאתם מאיזור הנוחות שלכם, אז יאללה. עופו על זה. או כמו שאומר היום הנוער (כל התרמילאים בני התשחורת שאנחנו פוגשים פה במזרח) – “עופו על הטיול הגדול שלכם!”
אבל אם אתם כבר בקו-פנגן, תאילנד, ואתם רוצים סדנת טנטרה משו לפרצוף, אז אנחנו מאד ממליצים על קובי. עשינו איתו סדנא בת שלושה ימים שנקראת “טנטרה הארט אינטנסיב” שהיתה מופלאה, עדינה, עוצמתית ואיכותית מאד, ואנחנו ממשיכים אצלו במפגשים של שעתיים, פעמיים בשבוע בשאיפה.
בואו נגיד שלפני שנה, לא העליתי בדעתי שיום אחד נייטיב ישאל אותי “אמא לאן את הולכת”, והתשובה שלי תהיה “אני הולכת עם אבא למדיטציה”. איי קיד יו נוט.
Tantra Heart Intensive. Koh Phangan, Thailand.
איך את באה לי כל פעם בול בזמן?!
ואנחנו בכלל עוד לא מכירות?!
ושוב תודה (;
ככה זה דנה יקירתי, התכנים הם אוניברסליים, כולנו אנשים מרגישים 🙂 ההבדל היחיד הוא שאני גם כותבת את זה, ואני כנה לגבי איך זה. כי אני מאמינה שאור השמש טוב לכל דבר ולהיות בארון עם משהו זה לא בריא 🙂
בגילנו, להחזיק פאסון זה כבר ממש לא מתאים אה? צ’יעמום!
חולה עלייך ועל הכתיבה שלך.
צודקת בכל הסעיפים, עכשיו חזרתי עם יואב מטיול קטן בכרתים עם הילדים, פעם ראשונה בחול כולנו ביחד, כשהזוגיות חזקה ומסונכרנת אז הילדים מתנהגים בהתאם והכל מסתדר בהרמוניה
נשיקות
אינדיד יקירה